רעידות אדמה ובולענים
רעידות אדמה
רעידות אדמה משקפות כוחות ומאמצים נמשכים בקרום כדור הארץ. באזור נתון מתרחשות רעידות אדמה בתדירות מסוימת ובדרך כלל לאורך אותם העתקים.
מרבית רעידות האדמה באזורנו התרחשו לאורך גבולות תת הלוח סיני, ויש להניח שכך יקרה גם בעתיד. מבין שלושת הגבולות, טרנספורם ים המלח הוא הגורם המשמעותי ביותר ונחשב להעתק גיאולוגי פעיל.
ברור שרעידות אדמה חוזרות על עצמן, אך טיב המחזוריות אינו פשוט. לעיתים חולפות בין רעידה חזקה לזו שאחריה שנים בודדות, אבל אפשר גם שיחלפו מאות שנים. בהעדר חלופות נעזרים בשיטות סטטיסטיות כדי להגדיר את הסיכוי שבטווח זמן עתידי נתון תתרחש רעידה חזקה. כך לפחות ניתן לנסח תקני בנייה לעמידות מבנים ברעידות חזקות, כדוגמת התקן הישראלי מס' 413, ולבנות כראוי מבלי לדעת מתי תתרחש הרעידה הבאה. כאמור יצאה תוכנית מתאר ארצית לרעידות אדמה תמ"א 38 שמטרתה לאפשר חיזוק של מבנים קיימים שלא נבנו ע"פ התקן ולשפר עמידותם ברעידת אדמה הצפויה בישראל . כמו כן התוכנית מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית.
התופעה הבולטת ביותר ברעידת אדמה היא התנודות המחזוריות הפוקדות את האזור שבו היא מתרחשת. ככל שהרעידה חזקה יותר וככל שהמוקד קרוב יותר, כך תגבר עוצמתן של התנודות הסיסמיות. במקביל לתנודות וכתוצאה מהן מתרחשות בתשתית הגיאולוגית תופעות נוספות שיש לנו עניין מיוחד בהן, באשר הן מסכנות מבנים שאינם בנויים כראוי. חקירת גורמי הסיכון וחיזוי התנהגות הקרקע והתשתית בעת רעידת אדמה מאפשרים לשפר את התכנון ההנדסי והבנייה ולמזער בכך את הנזקים הצפויים בעת רעידת אדמה. מובן שחומרת הנזק הינה יחסית לעוצמת התופעה ולאיכות הבניה.
דגשים לתכנון ובניה
יש חשיבות עליונה לבנות עם היתר בניה, המבטיח בין היתר הגשת חישובים סטטיים של מהנדס ובדיקתם על ידי כמהנדס מועצה. קיימים מקרים בהם מתגלים ליקויים בחישובי המתכננים בכל הקשור למקדמי תאוצת הקרקע באזורינו, רובם הגדול של המתכננים לא מבצעים חישובים סטטיים למבנה עד 2 קומות וזו טעות נפוצה באזורנו בו תאוצת הקרקע ביחס לתאוצת הכובד עומדת על 2 ולא על 0.75 (יותר מכפול!).
התמודדות נכונה עם בעיות תכנון ובניה מבעוד מועד תקטין משמעותית את הפגיעות בנפש, רכוש ונזיקין בשעת רעידת אדמה ולאחריה .
מומלץ מאוד לאלו שבנו תוספת מבלי אישור/תוכנית, שידרשו חישובים סטטיים מהמתכנן ויעבירו לבדיקת המחלקה, זהו עניין של ......מוות.
הכל על בולענים
המילה בולען יש בה מן המפחיד והמאיים, ולא רק. יש הטועים לחשוב שמדובר באיזו מפלצת מסתורית, מהדורה מלוחה של המפלצת מלוך-נס...
המילה ההולמת יותר לתופעה היא פשוט בור.
מספר עובדות, מתוך תקציר מחקרו של אלי רז:
- בורות הן תופעה שהחלה להיות מוכרת בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשאירעו מספר מקרים של קריסת פני הקרקע במערב ים המלח, מעין גדי ודרומה. בשנות ה-90 החלה התופעה להתפשט צפונה מעין גדי, בד בבד עם המשך התפתחותה באתרים הדרומיים וביניהם. תדירות התופעה והתפשטותה צפונה, לאורך ים-המלח, מתגברים עם הזמן.
- הבורות מופיעים בגדלים שונים, והממדים המרביים הם 11 מ' עומק וכ-25 מ' קוטר.
- אין קשר הכרחי בין גיל הבור וגודלו.
- קצב התפתחות בורות שכנים יכול להיות שונה.
- היווצרות בור היא ביטוי לגירעון בנפח, הנובע מהתמוטטות גרביטציונית של חומר בלתי מלוכד מהחלק העליון של החתך הסדימנטרי, לחלל נמוך יותר שנוצר, כנראה, בגלל המסת שכבת מלח בתת-הקרקע. נראה שהמסת המלח נגרמת בגלל חשיפתו למים בלתי רוויים, התופסים מקומם של מים רוויים, בעקבות הירידה הדרסטית במפלס ים המלח.
- הירידה המהירה במפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות עומדת בבסיס כל ההצעות למנגנוני היווצרות הבורות שהוצעו עד כה.
- במקום בו קיים בור, יש סיכוי רב להתפתחות בורות נוספים.